טבח שהועסק כעצמאי ב"מרכז יום לקשיש" לקה באירוע מוחי לאחר שהתווכח עם מנהלת המרכז בנוגע לטיב שירותיו. הביטוח הלאומי סרב להכיר בו כנפגע עבודה, אולם הוא לא ויתר על זכויותיו ועתר לבית הדין לעבודה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעת הטבח, שלקה באירוע מוחי לאחר שאויים כי עבודתו עם "מרכז יום לקשיש" בפתח תקווה תיפסק. השופטת רוית צדיק הכירה בו כנפגע עבודה לאחר ששוכנעה כי קיים קשר בין הלחץ הנפשי שהותירו בו הוויכוח ואיומי המנהלת לבין האירוע המוחי שחווה פחות משעתיים לאחר מכן.

הטבח הועסק כעובד עצמאי בסניף המרכז בפתח תקווה בין השנים 1996-2012. המקרה התרחש בינואר 2012 והתחיל בהאשמות שמנהלת המרכז הטיחה בו בנוגע לטיב האוכל.

ההאשמות התגלגלו לוויכוח קשה שנפרש על פני יומיים. ביום הראשון המנהלת איימה שתחליף את שירותי הטבח בקייטרינג, ובמהלך היום השני, הטבח גילה כי מנכ"לית העמותה תומכת בעמדת המנהלת – דבר שרק העצים את תחושותיו הקשות בנושא. כשעה לאחר מכן, הוא חש ברע והובהל באמבולנס לבית חולים, שם אובחן כסובל מאירוע מוחי.

זמן קצר לאחר המקרה, הטבח פנה לביטוח לאומי כדי שיכיר בו כנפגע עבודה אולם פנייתו נדחתה. אלא שהוא לא ויתר וב-2014 הגיש באמצעות עו"ד בארי קפלן תביעה להכיר בו כנפגע עבודה בבית הדין לעבודה.

במסגרת התביעה נטען שהאירוע המוחי נגרם בעקבות הריב שפרץ בין הטבח למנהלת המרכז. לפי גרסת התביעה, תחושותיו הקשות של הטבח והזמן הקצר שחלף מתום הוויכוח ועד להתרחשות האירוע המוחי מעידים על הקשר הישיר ביניהם ומשכך, מדובר בפגיעה בעבודה.

מנגד, עוה"ד רונית סגל מטעם הביטוח הלאומי העלתה טענות שונות בניסיון לנתק את הקשר בין הריב לבין האירוע המוחי. כך למשל, היא טענה כי התובע היה שרוי במתח נפשי זמן ממושך עוד לפני כן והפנתה לכך שהקשר בין מתח נפשי לאירוע מוחי נבדק חלקית ולא בוסס בספרות הרפואית. לטענתה, התובע – שחווה מוות קליני בעבר וידוע כמעשן כבד – היה בעל סיכון גבוה ללקות באירוע מוחי בכל מקרה ומשכך, יש לדחות את התביעה.

תוצאה הגיונית

ואולם, השופטת צדיק התרשמה כי הריב עם המנהלת נחשב לאירוע חריג במקום העבודה ומינתה מומחית על מנת שתבחן האם האירוע המוחי התרחש כתוצאה מאותו הריב.

המומחית העריכה כי חרף עברו הרפואי של התובע, סיכוייו ללקות באירוע מוחי באותה התקופה עמדו על כ-6% – שיעור הדומה בממוצע לסיכוייהם של גברים אחרים בני גילו. בנוסף, היא קבעה כי הגיוני שהאירוע התרחש כתוצאה מהלחץ הנפשי בו היה שרוי התובע בעקבות הריב, וזאת לאור סמיכות הזמנים (פחות משעתיים) בינו לבין האירוע המוחי.

מאחר שחוות דעת המומחית בעניין הייתה מקיפה ולא התעלמה מעברו הרפואי של התובע, השופטת צדיק אימצה אותה תוך שקבעה כי קיים קשר בין הלחץ הנפשי שהריב עם המנהלת גרם לתובע, לבין האירוע המוחי שחווה בעקבותיו.

לפיכך, התובע הוכר כנפגע עבודה והביטוח הלאומי חויב בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקלים.

ב"כ התובע: עו"ד בארי קפלן
ב"כ הנתבע: עו"ד רונית סגל